היות בחופשת לידה בזמן קורונה – לא מה שציפיתן, לא מה שתכננתן. שמעתי מהיולדות הטריות על התסכול והאכזבה מחוסר היכולת להיפגש עם חברים, הגבלת הנגישות להורים כמקור תמיכה ועזרה, היעדר סדנאות, מקומות בילוי, אוורור ושפיות.
הקושי קיים, והרשת מציפה בעצות, טיפים, עשה ואל תעשה. אולי זה הזמן לנסות להתנתק מהאינפורמציה הרבה סביב ולנסות ללמוד כל אחת את עצמה.
לא ניתן באמת להתכונן להורות, צריך להסתגל לכך לאט לאט. לתת זמן להכיר את עצמי כאמא ואת התינוק/ת שנולד/ה לי.
ויניקוט טען שבשביל התפתחות תקינה של העצמי, ילד צריך אם טובה דיה. ההורה הטוב דיו צריך להסכים לפנות מקום בתוכו ללמוד מי זה הילד שנולד לי ומה הוא צריך. לבוא עם העמדה של איני יודעת להיות אמא אנחנו הולכים ללמוד יחד. עמדה פתוחה וסקרנית לגלות מי זה הילד שלי, ולגלות את עצמי כהורה, מה קורה לי ומה הילד מוציא ממני.
ימי הסגר הללו אולי מחדדים את האפשרות להיות באמת קשובים כל הורה לילדו ולעצמו .ההקשבה, ההיכרות והקבלה יעזרו להצמיח את ההורות שבכל אחת ואחד.
שיהיו ימים טובים, בתקווה להיפגש בקרוב